שיף מוטק נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

1.ביום 1/10/13 ניתנה חוות דעתו של המומחה הרפואי בתיק זה.

2.התובע הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי. הנתבע התנגד לחלקן.

3.לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה ולאחר עיון בחוות הדעת ועל מנת שלבית הדין תהיה תמונה מלאה וברורה באשר למצבו הרפואי של התובע החלטתי להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי כדלקמן:

1. לעניין הקביעה בסעיף ב' לפרק הסכום בחוות דעתך -

האם הנימוק לכך שהבדיקה הקובעת היא הבדיקה מיום 21.4.08 ולא הבדיקה במכון נטלי, אשר בוצעה ביום 10.1.08, קרי: חודש לאחר יציאתו של התובע לפנסיה / המועד בו חדל התובע לעבוד בחשיפה לרעש מזיק הוא שבאודיוגרמה במכון נטלי לא הופיע שקע (NOTCHׂ)? אם לא – נא פרט תשובתך.

2. בחוות דעתך ציינת כי הבדיקה במכון נטלי הצביעה על ליקוי שמיעה תחושתי עצבי, דו צדדי וסימטרי קל בתדירויות הנמוכות והביניים, בינוני – חמור בתדירויות הגבוהות, ללא שקע (NOTCHׂׂ),

2.1 האם זה נכון שבמקרה של ירידת שמיעה עקב רעש, העקומה הטיפוסית באודיוגרמה תראה כי ליקוי השמיעה גדל עם העליה בתדרים, כך שבתדרים הגבוהים, הליקוי יהא קשה יותר מאשר בתדרים הנמוכים והבינוניים?

2.2 האם זה נכון שבמרבית המקרים ליקוי שמיעה מרעש הוא דו צדדי וסימטרי כיון שרוב העובדים נחשפים לרעש זהה בשתי האוזניים?

2.3 לפיכך – האם זה נכון שליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו צדדי וסימטרי אופייני לליקוי שמיעה המושרה על ידי רעש?

2.4 האם זה נכון שבמקרה של ירידת שמיעה עקב רעש, העקומה הטיפוסית באודיוגרמה תראה ירידה דו צדדית סימטרית פרוגרסיבית עם עליית התדר, כשהירידה העיקרית בשמיעה תראה בעקומה בתדרים הגבוהים – 3000, 4000 ו- 6000 הרץ ובתדרים האחרים הירידה בשמיעה תהא פחותה יותר, כלומר שיהא שקע באחד או יותר מהתדרים 3000-6000 הרץ, עם עליה בתדר גבוה יותר, כדוגמת האודיוגרמה המצורפת כנספח א'?

2.5 בסעיף א' לפרק הסיכום והמסקנות ציינת כי הבדיקה ממכון נטלי מדגימה ליקוי שמיעתי תחושתי עצבי עם עקומות (אוזן ימין ושמאל) שאינן אופייניות לליקוי שמיעה המושרה על ידי רעש. לאור תשובותיך לשאלות המפורטות לעיל, האם זה נכון שבבדיקה האודיולוגית ממכון נטלי, הדבר היחיד המבדיל אותה מעקומה טיפוסית של ליקוי מושרה רעש הוא שהעקומה אינה עולה בטווח התדרים 6000-8000?

2.6 בהתחשב בכך ששתיים מתוך שלוש האודיוגרמות קיימת עקומה האופיינית לליקוי שמיעה המושרה על ידי רעש, האם יתכן שבדיקה האודיולוגית ממכון נטלי לא נצפתה עליה של העקומה בטווח התדרים 6000-8000 עקב אי דיוק בביצוע הבדיקה בטווח תדרים זה?

2.7 האם ככלל, יתכן שיהא ליקוי שמיעה מושרה רעש ותופיע עקומה לא טיפוסית באודיוגרמה, קרי: ללא שקע (NOTCHׂ) ו/או ללא עליה של העקומה בתדרים 6000-8000?

3. כאמור בהחלטת כב' בית-הדין, התובע עבד כ- 44 שנים במפעל סריגה כשהוא חשוף לרעש מכונות הסריגה. הנתבע (המוסד לביטוח לאומי) הסכים לקבל עמדת התובע כי מדובר ברעש מזיק. האם לאור הסיפור הקליני ולאור התיק הרפואי של התובע שהיה בפניך, יהא נכון לומר כי הפגיעה בכושר השמיעה של התובע התרחשה בצורה איטית, באופן מתמשך, ולא באופן פתאומי תוך זמן קצר? האם נכון כי ירידת השמיעה התפתחה אצל התובע בצורה הדרגתית ולא פתאומית?

4. מהם הגורמים השכיחים לירידת שמיעה תחושתית עצבית בצורה הדרגתית ולא פתאומית?

5. מהם גורמי הסיכון לפרסביאקוזיס (PREBYCUSIS) – ירידת שמיעה מחמת גיל אשר פוגעת באוזן הפנימית ובמסלול השמע העצבי? האם נכון שסכרת ויתר לחץ דם מהווים גורם סיכון – אחד מני רבים – להתפתחות פרסביאקוזיס?

6. האם זה נכון שבמקרה של ירידת שמיעה עקב גיל האודיוגרמה תראה עקומה היורדת בצורה שיפועית / חדה כלפי מטה עם עליית התדר, כשהירידה הגדולה יותר תהא בתדרים הגבוהים ביותר (בין 6000 ל- 8000 הרץ) כדוגמת האודיוגרמה המצורפת כנספח ב'?

7. האם זה נכון שבבדיקה האודיולוגית ממכון נטלי מיום 10.1.08 העקומה המצביעה על ליקוי השמיעה באוזן ימין אינה יורדת בטווח התדרים 6000 – 8000, כלומר שבטווח התדרים הנ"ל הפגיעה בשמיעה באוזן ימין הינה זהה – (ירידה של כ- 65 דציבל)?

8. לאור האמור בתשובתך לשאלה 2 ולשאלות 6-7 – האם קיימת גם אפשרות שהאודיוגרמה של הבדיקה במכון נטלי משקפת פגיעה בשמיעה של ליקוי מושרה רעש?